Tohorot
הַמַּכְנִיס יָדָיו בְּבֵית הַמְנֻגָּע, יָדָיו תְּחִלָּה. דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָדָיו שְׁנִיּוֹת. כָּל הַמְּטַמֵּא בְּגָדִים בְּשָׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת תְּחִלָּה. דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת. אָמְרוּ לוֹ לִרְבִּי עֲקִיבָה: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַיָּדַיִם [תְּחִלָּה] בְכָל מָקוֹם? אָמַר לָהֶן: וְכִי הֵיאָךְ אֵיפְשָׁר לָהֶן לִהְיוֹת תְּחִלָּה, אֶלָּא אִם כֵּן נִטַּמָּא גוּפוֹ? חוּץ מִזֶּה. הָאֳכָלִין וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטַּמּוּ בַּמַשְׁקִים, ⟨הָאֳכְלִין⟩ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת. דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶת שֶׁנִּטַּמָּא בְאַב הַטֻּמְאָה, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם; בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, אֵינוּ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. ב אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאָה לִפְנֵי אַבָּא, אָמְרָה לוֹ: "נִכְנְסוּ יָדַי לַאֲוֵיר כְּלִי חֶרֶס". אָמַר לָהּ: "וּבַמָּה הָיְתָה טֻמְאָתוֹ?" וְלֹא שָׁמַעְתִּי מָה אָמְרָה לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: מְבֹאָר הַדָּבָר! אֶת שֶׁנִּטַּמָּא בְּאַב הַטֻּמְאָה, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם; בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, אֵינוּ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.
כָּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת. וְהַיָּד מְטַמָּא אֶת חֲבַרְתָּהּ. דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי. אָמַר לָהֶן: וַהֲלֹא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שְׁנִיִּין, וּמְטַמִּין אֶת הַיָּדַיִם? אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּנִין דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִין, וְלֹא דִבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא דִבְרֵי סוֹפְרִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִין.
רְצוּעוֹת תְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, מְטַמּוֹת אֶת הַיָּדַיִם. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רְצוּעוֹת תְּפִלִּין אֵינָן מְטַמְּאוֹת הַיָּדַיִם.
גִּלָּיוֹן שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמִּלְמַעְלָן וְשֶׁלְּמַטָּן, שֶׁבַּתְּחִלָּה וְשֶׁבַּסּוֹף, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁבַּסּוֹף אֵינוּ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, עַד שֶׁיַּעְשֶׂה לוֹ עַמּוּד.
סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק, וְנִשְׁתַּיַּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בִנְסֹעַ הָאָרֹן", (במדבר יא, לב-לו) מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. מְגִלָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בִנְסֹעַ הָאָרֹן", מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם. כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמִּין אֶת הַיָּדַיִם. וְשִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמּוֹת אֶת הַיָּדַיִם. ז רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְקֹהֶלֶת, מַחְלֹקֶת. רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: קֹהֶלֶת אֵינָה מְטַמְּאָה אֶת הַיָּדַיִם, וְשִׁיר הַשִּׁירִים, מַחְלֹקֶת. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֹהֶלֶת מִקָּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמְחָמְרֵי בֵית הֶלֵּל. ח אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי: מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים, בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רְבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, שֶׁשִּׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמּוֹת אֶת הַיָּדַיִם. ט אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: חַס וְשָׁלוֹם! לֹא נֶחְלַק אָדָן מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַי, כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְאִם נֶחְלָקוּ, לֹא נֶחְלְקוּ [אֶלָּא] עַל קֹהֶלֶת. אָמַר יוֹחָנָן בֶּן שַׁמּוּעַ בֶּן חָמִיו שֶׁלִּרְבִּי עֲקִיבָה: כְּדִבְרֵי בֶן עַזַּי, כֵּן נֶחְלָקוּ וְכֵן גָּמָרוּ. ⟨נַחְלָקוּ⟩