Kodashim
הֵחֵלּוּ עוֹלִין בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנַס, וְנָטַל אֶת הַטְּנִי, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה נִכְנַס, וּמָצָא שְׁנֵי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִים, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵין הָעַרְבַּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיק[וֹ] מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִן מַעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.
מִי שֶׁזָּכָה בַמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרִדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.
מִי שֶׁזָּכָה בִקְטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזֵךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ. נִתְפַּזַּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ, נוֹתְנוֹ לוֹ בְחָפְנָיו. וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ: 'הִזָּהֵר! שֶׁמֵּא תַתְחִיל מִפָּנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִכָּוֶה.' ⟨תִכָּבֶה⟩ הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא. לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר, עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ 'הַקְטֵר!' אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל, הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ: 'אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר!' פֵּרְשׁוּ הָעָם, הִקְטִיר, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא. (פרק ז)