Kodashim
בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: בֵּית אַבְטִינָס, וּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס [וּבֵית הַנִּיצוֹץ] הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁלָּאֶבֶן, ⟨רוֹבֵדִין⟩ וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת עֲזָרָה בְיָדָן. וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כְּסוּתוֹ בָאָרֶץ. ⟨כיסתו⟩ לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין, וּמַנִּיחִין אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין כְּסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶן, ⟨בְּאַחַד⟩ יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּן וּמִכָּן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁלַּכָּבוֹד. וְזֶה הוּא כְבוֹדוֹ: מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם; פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ.
מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא? לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר, ⟨מקראות⟩ אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מֵאַחֲרָיו. וְהַמְמֻנֶּה יָבֹא וְדָפַק עֲלֵיהֶן, וְהֵן פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן: 'מִי שֶׁטָּבַל, יָבֹא וְיָפִיס!' הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.
נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפְּשֶׁפֶשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, שְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁלָּאוּר בְּיָדָן. וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת: אֵלּוּ הָלְכוּ בְאַכְסַדְרָא דֶרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הָלְכוּ בְאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם עוֹשֵׂה חֲבִתִּין. הִגִּיעוּ לִמְקוֹם עוֹשֵׂה חֲבִתִּין, אֵלּוּ וָאֵלּוּ אָמְרוּ: 'שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם!' הֶעֱמִידוּ בֵית עוֹשֵׂה חֲבִתִּין לַעֲשׁוֹת חֲבִתָּן.
מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, אוֹמְרִין לוֹ: 'הִזָּהֵר! שֶׁמֵּא תִגַּע בַּכֶּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר; וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַמִּקְצוֹעַ, בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁלַּכֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. ה לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, אֶלָּא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מִכְנֶה לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִין 'הִגִּיעַ [עֵת]!' קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמַּאֲכוֹלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. ⟨הַמַּאֲוכֹלוֹת! להלן פרק ה,ה: הַמְאוֹכָלוֹת⟩ הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, וְהָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הִלֵּךְ בְּמִזְרָחוֹ שֶׁלַּכֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה, רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאַת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.