Nashim
כַּשֵּׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ה,כב;כז) "וּבָאוּ", "וּבָאוּ". כַּשֵּׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל, כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ה,כז;כט) "אִם נִטְמְאָה", "וְנִטְמְאָה". דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּךְ הָיָה דוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶן הַקַּצָּב. רְבִּי אוֹמֵר: שְׁנֵי פְעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה: "אִם נִטְמְאָה", "נִטְמְאָה", אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל.
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רְבִּי עֲקִיבָה: (ויקרא יא,לג) "וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ, כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא." אֵינוּ אוֹמֵר 'טָמֵא' אֶלָּא "יִטְמָא", לְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים, וּלְלַמֵּד עַל כִּכָּר הַשֵּׁנִי שֶׁיְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. ג אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי! שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר: עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר אֶת הַכִּכָּר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין לוֹ מִן הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי עֲקִיבָה תַלְמִידָךְ הֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה ⟨לִי⟩ שֶׁהוּא טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יא,לג) "כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא".
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רְבִּי עֲקִיבָה: (במדבר לה,ה) "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה, אַלְפַּיִם בָּאַמָּה", וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר: (במדבר לה,ד) "מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אֶלֶף אַמָּה סָבִיב". אֵיפְשָׁר לוֹמַר "אֶלֶף אַמָּה", ⟨בשולים מהוסיף המגיה 'וְאֵי'⟩ שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אַלְפַּיִם בָּאַמָּה", וְאֵי אֶפְשָׁר לוֹמַר "אַלְפַּיִם בָּאַמָּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אֶלֶף אַמָּה"! וְלַמָּה נֶאֱמַר "אֶלֶף אַמָּה", וְלַמָּה נֶאֱמַר "אַלְפַּיִם בָּאַמָּה"? אֶלָּא "אֶלֶף אַמָּה", מִגְרָשׁ, וְ"אַלְפַּיִם", תְּחוּם שַׁבָּת. רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁלִּרְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: "אֶלֶף אַמָּה", מִגְרָשׁ, וְ"אַלְפַּיִם", שָׂדוֹת וּכְרָמִים.
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רְבִּי עֲקִיבָה: (שמות טו,א) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת לַיי, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר", וְלָמָּה נֶאֱמַר "לֵאמֹר"? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּקוֹרִאין אֶת הַהַלֵּל, (שמות טו,א) "אָשִׁירָה לַיי כִּי גָאֹה גָּאָה", לְכָךְ נֶאֱמַר "לֵאמֹר". רְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּקוֹרִים אֶת שְׁמַע הָיוּ קוֹרִים, לֹא כְּקוֹרִאין אֶת הַהַלֵּל.
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הָרְקָנוֹס, שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מֵאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב יג,טו) "הֵן יִקְטְלֵנִי, לוֹ אֲיַחֵל". עֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל: ⟨אדיין⟩ לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה, אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר (איוב כז,ה) "עַד אֶגְוַע, לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי", לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. ז אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי! שֶׁהָיִיתָ דוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ, שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב א,ח) "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלהִים וְסָר מֵרָע", וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידָךְ לִמֵּד, שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.