Nashim
הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בִּקְפֵּיפָה מִצְרִית, ⟨בקפיפא⟩ וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. כָּל הַמְּנָחוֹת, תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בִּכְלֵי שָׁרֵת, וְזוֹ, תְּחִלָּתָהּ בִּקְפֵּיפָה מִצְרִית וְסוֹפָהּ בִּכְלֵי שָׁרֵת. ⟨בקפיפא⟩ כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וָזוֹ אֵינָה טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּין, וָזוֹ אֵינָה בָאָה אֶלָּא מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִנְחַת הָעֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בָאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים, וְהִיא הָיְתָה בָאָה גֶרֶשׁ; וְזוֹ הָיְתָה בָאָה קֶמַח. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כַּשֵּׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה.
הָיָה מֵבִיא פִייָלִי שֶׁלְּחֶרֶס חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. כַּשֵּׁם שֶׁהוּא מְמַעֵט בִּכְתָב, כָּךְ הוּא מְמַעֵט בַּמַּיִם. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָה שֶׁלַּשַּׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ. כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ, נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ, וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ה,יז) "וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן, וְנָתַן אֶל הַמָּיִם".
בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְּגִלָּה, מֵאֵי זֶה מָקוֹם הוּא כּוֹתֵב? (במדבר ה,יט כ) "אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ, וְכִי נִטְמֵאת, וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ." וְאֵינוּ כוֹתֵב: (במדבר ה,כא) "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה", וְכוֹתֵב: (במדבר ה,כא-כב) "יִתֵּן יי אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, בְּתֵת יי אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ", וְאֵינוּ כוֹתֵב: (במדבר ה,כב) "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה: אָמֵן אָמֵן." ד רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא הָיָה מַפְסִיק. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל עַצְמוֹ אֵינוּ כוֹתֵב אֶלָּא: "יִתֵּן יי אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, בְּתֵת יי אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ", וְאֵינוּ כוֹתֵב: (במדבר ה,כב) "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה: אָמֵן אָמֵן."
אֵינוּ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, אֶלָּא בַמְּגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה,כג) "בַּסֵּפֶר". וְאֵינוּ כוֹתֵב לֹא בְקוֹמוֹס וְלֹא בִקְלָקַנְתּוֹס, וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, אֶלָּא בַדְּיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָחָה", כְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִמָּחוֹת.
וְלָמָּה הִיא אוֹמֶרֶת "אָמֵן"? "אָמֵן" עַל הָאָלָה, "אָמֵן" עַל הַשְּׁבוּעָה, "אָמֵן" מֵאִישׁ זֶה, "אָמֵן" מֵאִישׁ אַחֵר, "אָמֵן" שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ בִי. "אָמֵן" שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׁוּאָה, ⟨סטיתי⟩ וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: "אָמֵן" שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, וְ"אָמֵן" שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא.
הַכֹּל שָׁוִים שֶׁאֵינוּ מַתְנֶה עִמָּהּ קֹדֶם לְשֶׁנִּתְאָרְסָה, וְלֹא מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה. ⟨מי שנתארסה⟩ נִסְתְּרָה לְאַחֵר וְנִטַּמַּאת וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָהּ, לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁתִּבָּעֵל, לֹא תְהֵא אֲסוּרָה לוֹ, לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.