Mo'ed
הָאִשָּׁה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ. הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׁוֹת בְּבֵית אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפִּטְרוֹפִּים, יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִים, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶם. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִים, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ.
הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ: "צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח", שָׁחַט גְּדִי, יֹאכַל, שָׁחַט טָלֶה, יֹאכַל, שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן. שָׁכַח מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ, כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִשְׁחֹט גְּדִי וְטָלֶה וְיֹאמַר: אִם גְּדִי אָמַר לִי רְבִּי, גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי; וְאִם טָלֶה אָמַר לִי רְבִּי, טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי. שָׁכַח רַבּוֹ מָה אָמַר לוֹ, שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרִיפָה; וּפְטוּרִים מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
הָאוֹמֵר לְבָנָיו: "הֲרֵי אֲנִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח לְמִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם", כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לָעִיר, זָכָה בְחֶלְקוֹ וְזִכָּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. לְעוֹלָם נִמְנִים עָלָיו, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. נִמְנִים וּמוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשְׁחֹט. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּזָרֵק הַדָּם.
הַמַּמְנֶה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל חֶלְקוֹ, רַשָּׁיִים לִתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם.
זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, שׁוֹחֲטִים עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי. רָאָה שָׁלוֹשׁ, שׁוֹחֲטִין עָלָיו בַּשְּׁמִינִי. וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַשֵּׁנִי. רָאָת שְׁנֵי יָמִים, שׁוֹחֲטִים עָלֶיהָ בַשְּׁלִישִׁי. וְהַזָּבָה, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַשְּׁמִינִי.
הָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוּלִין לֹאכַל כַּזַּיִת, שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם. וְעַל כֻּלָּם, אֵין שׁוֹחֲטִים עֲלֵיהֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁלֹּא יְבִיאוּהוּ לִידֵי פָּסוּל. לְפִיכָךְ, אִם אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל, פְּטוּרִים מִלַּעֲשׁוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ.
(בכתב יד קאופמן, סדורה לפני משנה ו, ומעתקת שוב בשוליים לפני משנה ח) ו אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה. רְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר. אֲפִלּוּ חֲבוֹרָה שֶׁלְּמֵאָה וְאֵינָן יְכוּלִין לֹאכַל כַּזַּיִת, אֵין שׁוֹחֲטִים עֲלֵיהֶם, וְאֵין עוֹשִׂין חֲבוֹרַת נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים.
הָאוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, אֲבָל לֹא בַקָּדָשִׁים. הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ, וְהַמְלַקֵּט עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר עֶרֶב פְּסָחִים, בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב; וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.