Mo'ed
עֶרֶב פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. אֲפִילוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב. לֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁלַּיַּיִן, אֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי.
מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן, בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן; וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. רְבִּי לְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִצְוָה. וּבַמִּקְדָּשׁ מְבִיאִים לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁלַּפֶּסַח.
מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכֵן הַבֵּן שׁוֹאֵל. אִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מְטַבְּלִים אֲפִלּוּ פַעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ מַצָּה; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי." לְפִי דַעְתּוֹ שֶׁלַּבֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בִּשְׁבָח, וְדוֹרֵשׁ מֵ "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו,ה), עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ: "פֶּסַח, מַצָּה וּמְרוֹרִים. פֶּסַח, עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מְרוֹרִים, עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַצָּה, עַל שֵׁם שֶׁנִּגְאָלוּ. לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּח, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְגַדֵּל לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ."
עַד אֵיכָן הוּא אוֹמֵר? בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: עַד "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה", וּבֵית הֶלֵּל, עַד "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם". וְחוֹתֵם בִּגְאֻלָּה. ז רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: "אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה", וְאֵינוּ חוֹתֵם. רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַגִּיעֵנוּ לִָרְגָלִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עוֹלָם, לֹאכַל מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבְּחָךְ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לָךְ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, גָּאַל יִשְׂרָאֵל". ⟨גואל⟩
מָזְגוּ לוֹ כוֹס שְׁלִישִׁי, וּבֵרַךְ עַל מְזוֹנוֹ. רְבִיעִי, גּוֹמֵר אֶת הַהַלֵּל, וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר. בֵּין הַכּוֹסוֹת הָאֵלּוּ, אִם רָצָה לִשְׁתּוֹת, יִשְׁתֶּה. בֵּין הַשְּׁלִישִׁי לָרְבִיעִי, לֹא יִשְׁתֶּה.
וְאֵין מַפְטִירִים אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקִימוֹן. יָשְׁנוּ, מִקְצָתָם יֹאכֵלוּ, וְכֻלָּם לֹא יֹאכֵלוּ. רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אִם נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ, וְאִם נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.
הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם. בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח, פָּטַר אֶת שֶׁלָּזֶבַח, אֶת שֶׁלָּזֶבַח, לֹא פָטַר אֶת שֶׁלַּפֶּסַח. דִּבְרֵי רְבִּי יִשְׁמָעֵאל. רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ, וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ. חסל פסח