Kodashim
הַתְּכֵלֶת אֵינָה מְעַכֶּבֶת אֶת הַלָּבָן, וְהַלָּבָן אֵינוּ מְעַכֵּב אֶת הַתְּכֵלֶת. תְּפִלָּה שֶׁלַּיָּד אֵינָה מְעַכֶּבֶת שֶׁלְּרֹאשׁ, וְשֶׁלְּרֹאשׁ אֵינָה מְעַכֶּבֶת שֶׁלַּיָּד. הַסֹּלֶת וְהַשֶּׁמֶן אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן, וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן. הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם הָיוּ לָהֶן פָּרִים, ⟨הָיה⟩ וְלֹא הָיוּ לָהֶן נְסָכִים, יָבִיאוּ פַר אֶחָד וּנְסָכָיו, וְאַל יִקְרְבוּ כֻלָּם בְּלֹא נְסָכִים.
הַפָּר וְהָאַיִל וְהַכֶּבֶשׂ וְהַשָּׂעִיר, אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְלֹא הַלֶּחֶם מְעַכְּבָן. הַלֶּחֶם מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים, וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם. דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן נָנָס: לֹא כִי, אֶלָּא כְבָשִׂים מְעַכְּבִים אֶת הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם אֵינוּ מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁכְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, קָרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם. אַף כָּאן, יַקְרִיבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם. ד אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֶן נָנָס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו, שֶׁכָּל הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ פְּקוּדִים קָרֵב בַּמִּדְבָּר, וְהָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לֹא קָרַב בַּמִּדְבָּר. מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ, קָרְבוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. מִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר 'יִקְרְבוּ כְבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם'? שֶׁהַכְּבָשִׂים מַתִּירִין אֶת עַצְמָן. לֹא לֶחֶם וְלֹא כְבָשִׂים, אֵין לִי מִי יַתִּירֶנּוּ.
הַתְּמִידִין אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִים, וְלֹא מוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִים, וְלֹא מוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. לֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׁ בַּבֹּקֶר, יַקְרִיבוּ בֵין הָעַרְבַּיִם. אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: אֶמָּתַי? בִּזְמַן שֶׁהֵן אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין, לֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׁ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵין הָעַרְבַּיִם. ו לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר, יַקְטִירוּ בֵין הָעַרְבַּיִם. אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: וְכֻלָּהּ הָיְתָה קְרֵבָה בֵין הָעַרְבַּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִים אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים בַּשַּׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵין הָעַרְבַּיִם.
חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל לֹא הָיוּ בָאוֹת חֶצְיָם, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מַחְצָה בַבֹּקֶר וּמַחְצָה בֵין הָעַרְבַּיִם. וְכֹהֵן שֶׁהִקְרִיב מַחְצָה בַשַּׁחֲרִית, וּמֵת, וּמִנּוּ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, לֹא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ, וַחֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מַחְצָה, וּמַחְצָה אָבֵד. נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָיִין קְרֵבִין, וּשְׁנֵי חֲצָיִים אוֹבְדִים. לֹא מִנּוּ כֹהֵן אַחֵר, מִשֶּׁלְּמִי הָיְתָה קְרֵבָה? רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁלַּצִּבּוּר. רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁלַּיּוֹרְשִׁין. שְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה.