Kodashim
אֵין בָּעֲרָכִין פָּחוּת מִסֶּלַע, וְלֹא יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים סֶלַע. כֵּיצַד? נָתַן סֶלַע, וְהֶעְשִׁיר, אֵינוּ נוֹתֵן כְּלוּם; פָּחוּת מִסֶּלַע, וְהֶעְשִׁיר, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע. הָיוּ בְיָדָיו חָמֵשׁ סְלָעִים, רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוּ נוֹתֵן אֶלָּא אַחַת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתֵן אֶת כֻּלָּם. ב אֵין בָּעֲרָכִין פָּחוּת מִסֶּלַע, וְלֹא יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים סֶלַע. אֵין פֶּתַח בַּטּוֹעָה פָחוּת מִשִּׁבְעָה, וְלֹא יָתֵר עַל שִׁבְעָה עָשָׂר. אֵין בַּנְּגָעִים פָּחוּת מִשָּׁבוּעַ אֶחָד, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת.
אֵין פּוֹחֲתִין מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַמְעֻבָּרִין בַּשָּׁנָה, וְלֹא נִרְאֶה יָתֵר עַל שְׁמוֹנָה. ⟨שְׁמוֹנֶה⟩ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה. לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל, אֵין פָּחוּת מִתִּשְׁעָה, וְלֹא יָתֵר עַל אֶחָד עָשָׂר. קָטָן נִמּוֹל, אֵין פָּחוּת מִשְּׁמוֹנָה, וְלֹא יָתֵר עַל שְׁנֵים עָשָׂר.
אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה בַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵי נְבָלִים, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל שִׁשָּׁה. לֹא יִפְחֹת מִשִּׁשָּׁה חֲלִילִים, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל שְׁנֵים עָשָׂר. וּבִשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה, הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ: בִּשְׁחִיטַת פֶּסַח רִאשׁוֹן, בִּשְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי, בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, בְּיוֹם טוֹב שֶׁלָּעֲצֶרֶת, וּבִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. לֹא הָיָה מַכֶּה בְאַבּוּב שֶׁלִּנְחֹשֶׁת, אֶלָּא בְאַבּוּב שֶׁלַּקָּנֶה, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב. לֹא הָיָה מְחַלֵּק בְּאַבּוּב יְחִידִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַלֵּק יָפֶה.
וְעַבְדֵי כֹהֲנִים הָיוּ. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: מִשְׁפְּחוֹת בֵּית פְּגָרִים וּבֵית צִפְּרַיָּה, וּמֵאֶמְאוּס הָיוּ מַשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה. רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן אַנְטִיגְנָס אוֹמֵר: לְוִיִּם הָיוּ.
אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָיִים הַמְבֻקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָיִים, כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם. מִשְּׁתֵי חֲצוֹצְרוֹת, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם. מִתִּשְׁעָה כִנּוֹרוֹת, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם. וְהַצַּלְצֵל לְבַד.
אֵין פּוֹחֲתִים מִשְּׁנֵים עָשָׂר לְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם. אֵין קָטָן נִכְנָס לַעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהַלְוִיִּם אוֹמְרִין בַּשִּׁיר. לֹא הָיוּ אוֹמְרִים בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר אֶלָּא בַפֶּה, כְּדֵי תָּבֵל בְּנַעֲמָה. רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין עוֹלִין לְמִנְיָן, וְלֹא עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן, אֶלָּא בָאָרֶץ הָיוּ עוֹמְדִין, וְרָאשֵׁיהֶם כְּבֵין רַגְלֵי הַלְוִיִּם, וּצְעִירֵי הַלְוִיִּם הָיוּ נִקְרִין. ⟨וצוערי⟩