Skip to content

Demai · Chapter 3

Text display

Font size: 19px

Go to a reference
Same place in another edition

Anchor: Mishnah.Demai.3.1

Side by side

Tap a number or a passage to select it.

Zera'im

מאכילין את העניים דמאי ואת האכסני' דמאי. רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי גבאי צדקה. בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעשר ואת שאינו מעושר למעשר נמצאו כל האדם אוכלין מתוקן. וחכמים אומרים גובין סתם ומחלקין סתם והרוצה לתקן יתקן:
הרוצה לחזום עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר. הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר שאינו מחוסר אלא מנין. היה עומד ולוקח וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך:
המוצא פירות בדרך ונטלן לאוכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר. ואם מתחלה נטלן בשביל שלא יאבדו פטור. כל דבר שאין אדם רשאי למכרן דמאי לא ישלח לחברו דמאי. רבי יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיענו:
המוליך חטים לטוחן כותי או לטוחן עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית. לטוחן עובד כוכבים דמאי. המפקיד פירותיו אצל הכותי או אצל עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית. אצל העובד כוכבים כפירותיו. רבי שמעון אומר דמאי:
הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף. אמר רבי יוסי אין אנו אחראין לרמאין אינו מעשר אלא מה שהוא נוטל ממנה בלבד:
הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל. אמר רבי יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה. מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית:

Source and terms: Mishnah (63 tractates), Romm edition, Vilna 1913 · public domain · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913; digital text from Sefaria-Export (licence field 'Public Domain'; digitized from the National Library of Israel scan). · terms · source

Bookmarks, notes and the reading position are stored only in this browser.