Nezikin
דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה; זֶה בוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם בּוֹרְרִים לָהֶם עוֹד אֶחָד. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁנֵי דַיָּנִין בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד. ב זֶה פוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁלָּזֶה וְזֶה פוֹסֵל דַּיָּנוֹ שֶׁלָּזֶה. ⟨דִּיינוֹ⟩ דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵמָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְסוּלִין, אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִין אוֹ מֻמְחִין מִפִּי בֵית דִּין, אֵינוּ יָכוֹל לְפָסְלָן. ג זֶה פוֹסֵל עֵדָיו שֶׁלָּזֶה וְזֶה פוֹסֵל עֵדָיו שֶׁלָּזֶה. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵמָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְסוּלִין, אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִים, אֵינוּ יָכוֹל לְפָסְלָן.
אָמַר לוֹ: "נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא", "נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ", "נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר", רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל הוּא לַחְזוֹר בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוּ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. ה הָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה, אָמַר לוֹ: "דּוּר לִי בְחַיֵּי רֹאשָׁךְ", רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל הוּא לַחְזוֹר בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוּ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ.
וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין: הַמְשַׂחֵק בַּקֻּבְיָא, הַמַּלְוֶה בָרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן אֶלָּא אֲסֻפֵּי שְׁבִיעִית; מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִים, חָזְרוּ לִקְרוֹתָן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רְבִּי יְהוּדָה: אֶמָּתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא, כְּשֵׁרִין.
וְאֵלּוּ הֵן הַקְּרוֹבִין: [אָבִיו, וְ]אֶחָיו, וַאֲחֵי אָבִיו, וַאֲחֵי אִמּוֹ, וּבַעַל אֲחוֹתוֹ, וּבַעַל אֲחוֹת אָבִיו, וּבַעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וּבַעַל אִמּוֹ, וְחָמִיו, וַאֲגִיסוֹ, הֵן וּבְנֵיהֶן וַחֲתְָנֵיהֶן, וְחוֹרְגוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: זוֹ מִשְׁנַת רְבִּי עֲקִיבָה ; אֲבָל מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה: דּוֹדוֹ וּבֶן דּוֹדוֹ, וְכָל הָרָאוּי לוֹ לִירֻשָּׁה. וְכָל הַקָּרוֹב לוֹ בְאוֹתָהּ שָׁעָה. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחַק, כָּשֵׁר. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ מֵתָה בִתּוֹ וְיֵשׁ לוֹ בָנִים מִמֶּנָּה, הֲרֵי זֶה קָרוֹב.
הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אֵי זֶה הוּא האוֹהֵב? שׁוֹשְׁבִינוֹ. וְהַשּׂוֹנֵא? כָּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּאֵיבָה. אָמְרוּ לוֹ: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ.
כֵּיצַד בּוֹדְקִים אֶת הָעֵדִים? הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, ⟨אוֹתוֹ⟩ וּמוֹצִיאִין אוֹתָן לַחוּץ, וּמְשַׁיְּרִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, וְאוֹמְרִים לוֹ: "אֱמֹר, הֵיאָךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לַזֶּה?" אִם אָמַר: "הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ", "אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ", לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר: "בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ, שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָאתַיִם זוּז." י הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים "זַכַּי", וְאֶחָד אוֹמֵר "חַיָּב", זַכַּי. שְׁנַיִם אוֹמְרִים "חַיָּב", וְאֶחָד אוֹמֵר "זַכַּי", [חַיָּב. אֶחָד אוֹמֵר "זַכַּי", וְאֶחָד אוֹמֵר "חַיָּב",] וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ שְׁנַיִם מְחַיְּבִין, וְאֶחָד אוֹמֵר: "אֵינִי יוֹדֵעַ", יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִים.
גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן. הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים אוֹמֵר: "אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה זַכַּי", "אִישׁ פְּלוֹנִי, אַתָּה חַיָּב". מְנַיִן, כְּשֶׁיֵּצֵא, לֹא יֹאמַר: "אֲנִי הוּא מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִין, וּמָה אֶעֱשֶׂה וְרָבוּ עָלַי?" עַל זֶה נֶאֱמַר: (משלי יא,יג) "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד".
כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא רְאָיָה, הוּא סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָמְרוּ לוֹ: "כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ, ⟨רְאִיּוֹת⟩ הָבֵא מִכָּן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם", הֵבִיא בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, סוֹתֵר, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵינוּ סוֹתֵר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה יַּעֲשֶׂה [זֶה שֶׁ]לֹּא מָצָא בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים? אָמְרוּ לוֹ: "הָבֵא עֵדִים", אָמַר: "אֵין לִי עֵדִים". "הָבֵא רְאָיָה", אָמַר: "אֵין לִי רְאָיָה", לְאַחַר זְמַן מָצָא עֵדִים וּמָצָא רְאָיָה, הֲרֵי זוֹ אֵינָה כְלוּם. יג אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַה יַּעֲשֶׂה [זֶה שֶׁ]לֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ עֵדִים, וּמָצָא עֵדִים? וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ רְאָיָה, וּמָצָא רְאָיָה? אָמְרוּ לוֹ: "הָבֵא עֵדִים", אָמַר: "אֵין לִי עֵדִים"; "הָבֵא רְאָיָה", אָמַר: "אֵין לִי רְאָיָה"; רָאָה שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב, וְאָמַר: "קִרְבוּ אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי!" אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ, הֲרֵי זוֹ אֵינָה כְלוּם.