Zera'im
גָּדִישׁ שֶׁלֹּא לֻקַּט תַּחְתָּיו, כָּל הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ, הֲרֵי הֵן שֶׁלָּעֲנִיִּים. וְהָרוּחַ שֶׁפִּזְּרָה אֶת הָעֳמָרִים, אוֹמְדִין אוֹתָהּ כַּמָּה לֶקֶט רְאוּיָה לַעֲשׁוֹת, ⟨עוֹמְדִין⟩ נוֹתֵן לַעֲנִיִּים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן לַעֲנִיִּים כְּדֵי נִפְלָהּ.
שִׁבֹּלֶת שֶׁבַּקָּצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה, אִם נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, וְאִם לָאו, הֲרֵי הִיא שֶׁלָּעֲנִיִּים. שִׁבֹּלֶת שֶׁלַּלֶּקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בַגָּדִישׁ, מְעַשֵּׂר שִׁבֹּלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי הֵיאָךְ הֶעָנִי הַזֶּה מַחֲלִיף דָּבָר שֶׁלֹּא בָא בִרְשׁוּתוֹ? ⟨זֶה⟩ אֶלָּא מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְכָל הַגָּדִישׁ, וּמְעַשֵּׂר שִׁבֹּלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ.
אֵין מְגַלְגְּלִין בַּטּוֹפֵחַ. דִּבְרֵי רֶבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְצָרַךְ, יִטֹּל לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, וּכְשֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ יְשַׁלֵּם. דִּבְרֵי רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עָנִי הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
הַמַּחֲלִיף עִם הָעֲנִיִּים, בְּשֶׁלּוֹ פָטוּר, וּבְשֶׁלָּעֲנִיִּים חַיָּב. שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת, זֶה נוֹתֵן לָזֶה חֶלְקוֹ מַעְשַׂר עָנִי, וְזֶה נוֹתֵן לָזֶה חֶלְקוֹ מַעְשַׂר עָנִי. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה לִקְצֹר, אָסוּר בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה וּבְמַעְשַׂר עָנִי. אָמַר רֶבִּי יְהוּדָה: אֶמָּתַי? בִּזְמַן שֶׁקִּבְּלָהּ מִמֶּנּוּ לְמַחְצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ; אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: שְׁלִישׁ מַה שֶּׁאַתָּה קוֹצֵר שֶׁלָּךְ, מֻתָּר בַּלֶּקֶט, בַּשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה, וְאָסוּר בְּמַעְשַׂר עָנִי.
הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ, הַמּוֹכֵר מֻתָּר וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר. לֹא יִסְׂכֹּר אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. מִי שֶׁאֵינוּ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקֵּט, אוֹ שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת אֶחָד, וְאֶת אֶחָד לָאו, אוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ אֶת אֶחָד מֵהֶן, הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים. עַל זֶה נֶאֱמַר: (משלי כב,כח) "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם".
הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכֵחוּהוּ פוֹעֲלִים, וְלֹא שְׁכָחוֹ בַעַל הַבַּיִת, שְׁכָחוֹ בַעַל הַבַּיִת, וְלֹא שְׁכֵחוּהוּ פוֹעֲלִים, עָמְדוּ הָעֲנִיִּים בְּפָנָיו אוֹ שֶׁחִפּוּהוּ בַקַּשׁ, הֲרֵי זֶה אֵינוּ שִׁכְחָה.
הַמְעַמֵּר לְכוֹבָעוֹת וְלַכּוֹמָסוֹת, וְלַחֲרָרָה וְלָעֳמָרִים, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן, יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. הַמְעַמֵּר לַגָּדִישׁ, יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה, מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְעַמֵּר לִמְקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה, יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה; מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. מְקוֹם שֶׁאֵינוּ גְמַר מְלָאכָה, אֵין לוֹ שִׁכְחָה; מִמֶּנּוּ וְלַגֹּרֶן, יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.