Nashim
נַעֲרָה מְאֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִים נְדָרֶיהָ. הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב, אֵינוּ מוּפָר. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁיָּקֵם אֶחָד מֵהֶן.
מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִפָּה כֹחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל. דָּבָר אַחֵר, יִפָּה כֹחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב, שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בִּבְגַר, וְהָאָב אֵינוּ מֵפֵר בִּבְגַר.
נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם, נִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן נְדָרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל: מְפִירִים כָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִים נְדָרֶיהָ.
דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ, אוֹמֵר לָהּ: "כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין". וְכֵן הַבַּעַל, עַד שֶׁלֹּא תִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ: "כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי, ⟨תִּכָּנֵס⟩ הֲרֵי אֵלּוּ מוּפָרִים". אִם מִשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר. ⟨לִרְשׁוּתִי⟩
בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהַת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַבַּעַל מֵפֵר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין, רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר. רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד, אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם. רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם. ז אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה, אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁקָנוּ לוֹ שָׁמַיִם, אֵינוּ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ? אָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, תֹּאמַר בָּאִשָּׁה שֶׁקָנוּ לוֹ שָׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת? אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עֲקִיבָה! דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִים, מָה אַתְּ מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד? אָמַר לוֹ: אֵין הַיְבָמָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ כַּשֵּׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ.
הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדֹּרִי מִכָּן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֵן קַיָּמִין", לֹא אָמַר כְּלוּם; "הֲרֵי הֵן מוּפָרִים", רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוּפָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוּ מוּפָר. ט אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָאוּ לִכְלַל אִסּוּר? אָמְרוּ לוֹ: (במדבר ל,יד) "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ", אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם, בָּא לִכְלָל הָפֵר, לֹא בָא לִכְלַל הָקֵם, לֹא בָא לִכְלַל הָפֵר.
הָפֵר נְדָרִים כָּל הַיּוֹם. וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. כֵּיצַד? נָדְרָה בְלֵילֵי שַׁבָּת, מֵפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה, מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ, שֶׁאִם לֹא הֵפֵר וְחָשֵׁכָה, אֵינוּ יָכוֹל לְהָפֵר.