Kodashim
שִׁלּוּחַ הַקֵּן נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בַּחֻלִּין, אֲבָל לֹא בַמֻּקְדָּשִׁין. חֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בַחַיָּה וּבָעוֹף, בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוּ מְזֻמָּן, וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן אֵינוּ נוֹהֵג אֶלָּא בָעוֹף, וְאֵינוּ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוּ מְזֻמָּן. ב אֵי זֶה הוּא שֶׁאֵינוּ מְזֻמָּן? כְּגוֹן אֲוָזִים וְתַרְנָגְלִים שֶׁקִּנְּנוּ בְפַרְדֵּס. ⟨אֲבָזִים⟩ קִנְּנוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְכֵן יוֹנִים רוֹדָסִיּוֹת, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.
עוֹף טָמֵא, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח. עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח. קוֹרֵא זָכָר, רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
הָיְתָה מְעַפְעֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, חַיָּב לְשַׁלַּח; אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח. אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד, אוֹ בֵיצָה אַחַת, חַיָּב לְשַׁלַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב,ו) "קַן", קַן מִכָּל מָקוֹם. ה הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִים מַפְרִיחִים, אוֹ בֵיצִים מוּזָרוֹת, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב,ו) "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים", מָה אֶפְרוֹחִים בְּנֵי קַיָּמָה, אַף בֵּיצִים בְּנוֹת קַיָּמָה, יָצְאוּ מוּזָרוֹת; מָה בֵּיצִים צְרִיכוֹת לְאִמָּן, אַף אֶפְרוֹחִים צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין. ו שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה פְעָמִים, חַיָּב לְשַׁלַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב,ז) "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם". אָמַר: "אֲנִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים", חַיָּב לְשַׁלַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כב,ז) "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ". נָטַל אֶת הַבָּנִים וְהֶחְזִירָן לַקֵּן, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶן, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּח.
הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה וְאֵינוּ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוּ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל: כָּל מִצְוָה בְ'לֹא תַעֲשֶׂה' שֶׁיֶּשׁ בָּהּ 'קוּם וַעֲשֵׂה', אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ.
לֹא יִטֹּל אָדָם אֵם עַל הַבָּנִים, אֲפִלּוּ לְטַהֵר בָּהּ אֶת הַמְצֹרָע. מָה, אִם מִצְוָה קַלָּה, שֶׁהִיא בְאִסָּר, אָמְרָה תוֹרָה: (דברים כב,ז) "לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", קַל וָחֹמֶר עַל מִצְווֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. חסל שחיטת חולין