Zera'im
מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִים? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֹאכַל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה. דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. ב מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה; אָמְרוּ לוֹ: "לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע." אָמַר לָהֶם: "אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, מֻתָּרִין אַתֶּם לִקְרוֹת". ג וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת", מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. ד הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, [וַאֲכִילַת פְּסָחִים] מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; ה כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. ו אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"? אֶלָּא לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.
מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּשְּׁחָרִים? מִשֶּׁיַּכִּירוּ בֵין תְּכֵלֶת לַלָּבָן; רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לַכָּרַתָּן, עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִין לַעֲמֹד בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת. הַקּוֹרֵא מִכָּן וְאֶלָּךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל הָאָדָם יַטּוּ וְיִקְרוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים ו, ז) "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". בֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: כָּל הָאָדָם קוֹרִין כְּדַרְכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים ו, ז) "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ". אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"? אֶלָּא, בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין. ט אָמַר רֶבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלֵּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמָךְ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הֶלֵּל.
בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, אַחַת אֲרֻכָּה, וְאַחַת קְצָרָה. מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוּ רַשַּׁי לְקַצֵּר; לְקַצֵּר, אֵינוּ רַשַּׁי לְהַאֲרִיךְ. לַחְתֹּם, אֵינוּ רַשַּׁי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם; וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוּ רַשַּׁי לַחְתֹּם.
מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת. אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים טז, ג) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", "יְמֵי חַיֶּיךָ" הַיָּמִים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "יְמֵי חַיֶּיךָ" הָעוֹלָם הַזֶּה, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" לְהָבִיא אֶת ימוֹת הַמָּשִׁיחַ.