Nezikin
שׁוּתָפִים שֶׁרָצוּ לַעֲשׁוֹת מְחִיצָה בֶחָצֵר, בּוֹנִים אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל, גָּזִית, קְפֵסִים, לְבֵנִים, בּוֹנִים, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בַּגָּוִיל, זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וּבַגָּזִית, זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וּמַחְצָה, וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם וּמַחְצָה, וּבַקְּפֵסִים, זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם, [וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִם,] וּבַלְּבֵנִים, זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמַחְצָה, וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמַחְצָה. לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם.
וְכֵן בַּגִּנָּה: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר, [מְחַיְּבִין אוֹתוֹ,] אֲבָל בַּבִּקְעָה, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם רָצָה, כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְעוֹשֶׂה חָזִית מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. ג וְאִם עָשׁוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, בּוֹנִים אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּן וּמִכָּן. לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם.
הַמַּקִּיף אֶת חֲבֵרוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, גָּדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.
כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן, ⟨שֶׁנָּפַל⟩ עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא נָתַן. ⟨נָפַל⟩ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָן, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. סָמַךְ לוֹ כֹתֶל אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל, בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתַן.
כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לַחוֹמָה. כַּמָּה יְהֵי בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר? שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה, הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר מִיָּד.
אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת קַבִּים לָזֶה וְתִשְׁעַת קַבִּים לָזֶה. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּים לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּים לָזֶה. וְלֹא אֶת הַגַּנָּה, עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה. וּכְדִבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה, בֵּית רֹבַע. לֹא אֶת הַטְּרִקְלִין וְלֹא אֶת הַמּוּרָן וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, וְלֹא אֶת הַטַּלֵּת וְלֹא אֶת הַמַּרְחֵץ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד, עַד שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. (זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו, חוֹלְקִין, וְאִם לָאו, אֵין חוֹלְקִין.) ⟨אינו בכתב היד⟩ אֶמָּתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִין, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין, אֲפִלּוּ פָחוּת מִכֵּן, יַחֲלֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין, לֹא יַחֲלֹקוּ.