Skip to content

Side by side · 1

Two to four editions side by side: scroll one and the others keep to the same place. Rows are aligned by the library's correspondence data; the same place is not the same text.

Editions

The first edition leads: chapters, the numbering of a reference and the order of rows follow it.

Correspondence: By KJV numbering

How it is aligned: Every edition is mapped to KJV coordinates (ref_kjv, ref_kjv_also); a row joins the units that share a coordinate. Merged and split verses are shown as they are.

Rows are aligned by the library's correspondence data; the same place is not the same text.

lead rows 1–200 of 1290↓ Next rows

Swipe sideways to change the edition; the place is kept.

Great Isaiah Scroll (1QIsaᵃ)leadBiblical Hebrew

Open in the reader

1:1חזון יש\ע/יהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בי\ו/מי עוזיה יותם אחז \י/חזקיה מלכי יהודה׃

1:2שמעו שמים והאזיני הארץ כיא יהוה דבר בנים גדלתי ורו\מ/מת[י] והמה פשעו בי׃

1:3ידע שור קונ\י/הו וחמור אבוס בעליו ישראל לוא ידע ועמי לוא ה̣ת̣[ב]ו̣נן׃

1:4הוי גוי חוטה עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה̣ נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

1:5על מה תכו עוד̣ תוסיפו סרה כול ראוש לחולי ו̣כול לבב דוה׃

1:6מכפ רגל ועד רואש אין בו מתם פצע וחבורה̣ ומכה טריה לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן׃

1:7ארצכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממו עליה כמ\א/פכת ז̣ר̣ים׃

1:8ו̣נתרת בת ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצור̣ה׃

1:9לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו׃

1:10ש̣מע̣ו̣ ד̣ב̣ר̣ יהוה קציני סודם ואזינו תו̣ר̣ת̣ אלוהינו עמ עומר̣ה׃

1:11ל̣מ̣ה לי ר̣וב זבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולו̣ת אילים וחלב מריאים ודמ פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי׃

1:12כיא תבאו לראות פני מ̣י בקש זו\א/ת מ̣ידכם לרמוס חצ̣רי׃

1:13לוא תוסיפו להביא מ̣נחת שוא קטרת̣ תועבה היא לי חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרתה׃

1:14חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשוא׃

1:15ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גמ כי ה̣רבו תפלה אינני שומע ידיכמה דמים מלאו אצבעותיכם בעאון׃

1:16רחצו והזכו והסירו רוע מעלליכם מנגד̣ עיני חדלו הרע׃

1:17למדו היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה׃

1:18לכו נ̣[א] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו אמ יד̣ומו כתולע⟦ת⟧ כצמר יהיו׃

1:19אמ תאבו ושמעתם טוב ה̣ארץ̣ [תאכ]ל̣[ו]׃

1:20ו̣אמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר׃

1:21היכה הייתה לז\ו/נה קר̣יה נאמנה מלאתי משפט צד̣ק ילין̣ [בה ועתה] מ̣ר̣צחים׃

1:22כספך היו לסו̣גים סבאך מהול במים׃

1:23שריכ̣י ס̣[וררים וחברי] גנבים כולם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא ישפ̣[טו וריב] אלמנה לוא יבוא אליהם׃

1:24לכן נאום האדון יהוה צבאות [אביר ישראל] הוה אנחם מצריו̣ ואנקם מ\ה/איבו׃

1:25והשיב ידי עליך ואצ̣[רף כבר] סו̣גיך ואסיר̣ כול בדיליך׃

1:26ואשיבה שופטיך כבראישונ̣ה̣ [ויעציך] כבתחלה אחרי כן יקראו לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

1:27ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

1:28ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי יהוה יכלו׃

1:29כיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנ̣ות אשר בחרתם׃

1:30כי תהיו כאלה נובלת עלה וכגנה אשר אין מימ לה׃

1:31והיה החסנכם לנעורת ופעלכם לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃

2:2:1הדבר אשר חזה ישעיה בן אמוץ על יהודה וירושלים׃

2:2:2והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש הרים ונשא מגבעות ונהרו עלוהי כול הגואים׃

2:2:3והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל בית אלוהי יעקוב וירונו מדרכיו ונאלכה באורחתיו כיא מציון תצא תורה ודבר יהוה מירוש̣לים׃

2:2:4ושפט בין הגואים וה והוכיח ⟦בין⟧ \ל/עמים רבים וכתתו את חרבותם לאתים וחניתותיהמ למזמרות ולוא ישא גוי אל גוי חרב ולוא ילמדו עוד מלחמה׃

2:2:5בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה׃

2:2:6כיא נטשתה עמך בית יעקוב כ̣\י/א מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכריאים ישפיק̣ו׃

2:2:7ו̣תמלא ארצו כספ וזהב ואין קץ לאוצרותיו ותמלא ארצו סוסים ואין קץ למרכבותיו׃

2:2:8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר ⟦ל⟧עשו אצבעותיו׃

2:2:9וישח אדם וישפל איש׃

Isa 2:10

not in the correspondence table

The mapping of this edition lists no unit for KJV Isa.2.10; that the text is missing is not established.

2:2:11ועיני גבהות אדם תשפלנה וישח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

2:2:12כיא יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ונשא ושפל׃

2:2:13ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

2:2:14ועל כל ההרים [הרומ]ים ועל כול הגבעות הנשאות׃

2:2:15ועל כול מגדל גבה ועל כול [חומה] ב̣צורה׃

2:2:16ועל כול אניות תרשיש ועל כול שכיות החמדה׃

2:2:17ושח [גבהות] ה̣אדם ושפל רומ אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההו̣א׃

2:2:18[והאלילי]ם̣ כליל יחלופו׃

2:2:19ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני [פחד יה]וה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ׃

2:2:20[ביום ה]הוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר [עשו אצ]ב̣עותיו להשתחות לחפרפרים ולעטלפים׃

2:2:21לבוא בנקרות [הצורים וב]ס̣עפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ׃

2:2:22חדלו לכמה מן האדם אשר נשמה באפו כיא במה נחשב הוא׃

3:3:1כיא הנה האד̣ון יהוה צבאות מהסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכול משען מים׃

3:3:2גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן׃

3:3:3שר חמשים ונשא פנים ויעץ וחכם חרשים ונבון לחש׃

3:3:4ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשולו בם׃

3:3:5ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃

3:3:6כיא יתפוש איש באחיהו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאות תחת ידיך׃

3:3:7וישא ביום ההוא לאמור לוא אהיה חובש ובביתי אין לחם ואין שלמה לוא תשימוני קצין עם׃

3:3:8כי כשלה ירושלים ויהודה נפלה כי לשונם ומעלליהם על יהוה למרות עיני כבודו׃

3:3:9הכרות פניהם ענתה בם וחטאתם כסודם הגיד\ו/ ולוא כחדו א̣וי לנפשם כיא גמלו להם רעה׃

3:3:10אמורו \ל/צדיק כיא טוב כ̣יא פרי מעלליהמה יאכלו׃

3:3:11אוי לרשע רע כיא גמול ידו ישוב לוא׃

3:3:12עמי נגשו מעולל ונשים משלו בו עמי משריך מתעים ודרך\י/ אורחותיך ב̣לע̣ו׃

3:3:13נצב לריב יהוה עומד לדין עמים׃

3:3:14יהוה במשפט יבוא עמ זקני עמו ושריו ואתמה בערתמ הכרם גזלת העני בבתי\כמ/׃

3:3:15מלכמה תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נואם \אדוני/ יהוה צבאות׃

3:3:16ויואמר יהוה יען כיא גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות גרון ומשקרות עינים הלוך וטופפ תלכנה וברגליהנה תעכסנה׃

3:3:17ושפח ⟦אדוני⟧ \יהוה/ קדקד בנות ציון ואדוני פתהן יערה׃

3:3:18ביומ ההוא יסיר \אדוני/ ⟦יהוה⟧ את תפארת העכיסי\מ/ והשבישים והשהרנים׃

3:3:19והנטפות והשירות והרעלות׃

3:3:20והפארים והצעדות וקשרים ובתי הנפש והלחשים׃

3:3:21והט̣ב̣ע̣ות ונזמי האפ׃

3:3:22והמחלצות ו̣המעטפות והחריטים׃

3:3:23והגליונים והסדינים והצניפות̣ והרדידים׃

3:3:24ויהיו תח̣ת הבשמ מק ותחות הגורה נקפ̣ה ותחות מע̣ש̣ה מקשה קרח̣ה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי בשת׃

3:3:25מתיך בחרב יפולו וגבור\ות/יך במלחמה׃

3:3:26ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

4:4:1וה\ח/זיקה שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמור לחמנו נאכל ושלמתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃

4:4:2ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל ויהודה׃

4:4:3ויהיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כול הכתוב לחיים בירושלם׃

4:4:4אמ רחץ אדוני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח סער׃

4:4:5ויברא יהוה על כול מכון הר ציון ועל מקראה ענן יוממ׃

4:4:6מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃

5:5:1אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כר̣מ היהא לידידי בקרן בן שמן׃

5:5:2ויעזקהו ויסקולהו ויטעהו שורק ויבנא מגדל בתוכו וגמ יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעשה באושים׃

5:5:3ועתה יושבי ירושלם ואיש יהודה שפוטונה ביני ובין כרמי׃

5:5:4מה לעשות עוד בכרמי ולוא ע̣שיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים וישה באושים׃

5:5:5ואתה אודיע נא אתכמה את אשר אני עושא לכרמי אסיר מס̣וכתו ויהיה בער פרץ גדרו ויהיה למרמס׃

5:5:6ואשיתהו בתה ולוא יזמר ולוא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

5:5:7כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע̣ שעשועו ויקו למשפט והנה למשפח לצדקה והנה צעקה׃

5:5:8הוי מגיע̣י בית בית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום וישתם לבדכם בקרב הארץ׃

5:5:9בא\ו/זני יהוה צבאות אמ לוא בתים רבים לשמה יהיו גדולים וטובים מאין יושב׃

5:5:10כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחד וזר[ע חמר יע]שה איפה׃

5:5:11ה[וי משכימי] ב̣בקר שכר ירדופו מאחזי בנשף יין ידליקם׃

5:5:12והיה [כנור ונבל וח]ל̣[י]ל [ו]י̣ין משתיהם ואת פעלת יהוה לוא הביטו ומעשה [ידיו לוא ראו׃]

5:5:13[לכן] גל̣ה̣ עמי מבלי דעת וכבודי מתי רעב והמונו [צחה צמא׃]

5:5:14[לכן] ה̣רחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק וירד ה̣דרה והמו̣נה ושאונה ועל[ז] בה׃

5:5:15ישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃

5:5:16ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃

5:5:17ורעו כבושים כדברם וחרבות מיחים גרים יאכלו׃

5:5:18הוי משכי \ה/עוון בחבלי השי וכעבות העגלה חטאה׃

5:5:19האומרים ימהר יחיש מעש\י/הו למען נראה ותקרבה ותבואה עצת קדוש ישראל ונדע׃

5:5:20הוי האומרים לרע טוב \ו/לטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר׃

5:5:21הוי חכמים ב\ע/יניהם ונגד פניהם נבונים׃

5:5:22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃

5:5:23מצדיקי רשע עקב שחוד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃

5:5:24לכן כאכל קש לשון אש ואש לוהבת ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כיא מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃

5:5:25על כן חרה אפ יהוה בעמו ויט ידיו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהיה נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכול זאות לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה׃

5:5:26ונשא נס לגואים מרחוק ושר̣ק לוא מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃

5:5:27אין יעף ואין כושל ולוא ינום ולוא יישן ולוא נפתחה אזור חלציו ולוא נתק שרוך נעליו׃

5:5:28אשר חציו שנונים וכול קשתותיו דרוכות פרסות סוסיו כצור נחשבו וגלגליו כסופה׃

5:5:29שאגה לו כלביא ישאג וככפירים ינהם וי⟦ו⟧\א/חז̣ טרף ויפליט ואין מציל׃

5:5:30ינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חושך צר ואור חשך בעריפיה׃

6:6:1בשנת מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסאו̣ רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃

6:6:2שרפים עומדים ממעלה לו שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃

6:6:3וקראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבודו[׃]

6:6:4וינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן׃

6:6:5ואמר אי̣ לי כי נד̣מיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב כ̣י̣א את המלך יהוה צבאות ראו עיני׃

6:6:6ויעוף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מ̣ע̣ל המז̣[ב]ח̣׃

6:6:7ו̣י̣ג̣[ע] ע̣ל פ̣[י] ו̣יואמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עוונך וחטאותיך תכפר׃

6:6:8ואשמע את קול אדוני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמרה הנני שלחני׃

6:6:9ויואמר לך ואמרתה לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל ת̣דעו׃

6:6:10השמ לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמעו בלבבו יבין ושב ורפא לו׃

6:6:11ואמרה עד מתי יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

6:6:12ורחק יהוה את האדם ורבה עזובה בקרב הארץ׃

6:6:13ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת במה זרע הקודש מצבתה׃

7:7:1ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיה מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רומליה מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולוא יכלו להלחם עליה׃

7:7:2ויגד לבית דויד לאמור נחה ארם על אפרים וינע לבב עמו כנע עצי היער מפני הרוח׃

7:7:3ויואמר יהוה אל ישעיה צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס׃

7:7:4ואמרת אליו השמר והשקט ואל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העושנים האלה כי בחורי אפ רצין וארם ובן רמליה׃

7:7:5יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רומליה לאמור׃

7:7:6נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל׃

7:7:7כה אמר אדוני יהוה לוא תקום ולוא תהיה׃

7:7:8כיא ראוש ארם דרמשק וראוש דרמשק רצין ובעוד ששים [וחמ]ש̣ שנה יחת אפרים מעם׃

7:7:9וראוש אפרים שומרון וראוש [שומרון ב]ן̣ רומליה אמ לוא תאמינו כיא לוא תאמינו׃

7:7:10[ויוסף יהו]ה דבר אל אחז לאמור׃

7:7:11שאל לך אות מעמ יהוה אלוהיך [העמק ש]אלה או הגבה למעלה׃

7:7:12ויואמר אחז לוא אשאל ולוא [אנסה] את יהוה׃

7:7:13ויואמר שמעו נה בית דויד המעט מכמה [הל]א̣ו̣ת אנשים כי תלאו גמ את אלוהי׃

7:7:14לכן יתן יהוה הוה לכמ̣[ה אות ה]נה̣ העלמה הרה וילדת בן וקרא שמו עמנואל׃

7:7:15חמאה̣ [ודבש] יאכל לדעתו מאוס ברע ובחר בטוב׃

7:7:16כי \ב/טרם ידע הנער מאס ברע ובח\ו/ר בטוב תעז⟦\ו/⟧ב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃

7:7:17ויביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לוא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃

7:7:18והיה ביום ההוא ישרו̣ק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורא אשר בארץ אשור׃

7:7:19ובאו ונחו כולם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכול הנעצוצים ובכול הנהלילים׃

7:7:20ביום ההוא יגלח אדוני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראוש ושער \ה/רגלים וגמ אתה הזקן תספה׃

7:7:21והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן׃

7:7:22והיה מרוב עשות חלב יאכל חמאה כיא חמאה ודבש יאכל ⟦כול⟧ הנותר בקרב הארץ׃

7:7:23והיה ביום ההוא כול המקום אשר יהיה שמ אלף גפן באלפ כסף לשמיר ולשית יהיה׃

7:7:24בחצים ובקשתות יבוא שמה כיא שמיר ושית תהיה כול הארץ׃

7:7:25וכול ההר̣ים אשר במעדר יעדרון לוא תבוא שמה יראת \בר̣זל/ שמיר ו̣שי̣ת ⟦ת̣⟧\י/היה למשלח שור ולמרמס שה׃

8:8:1ויאומר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו \ב/חרט̣ אנוש למהר שלל חש בז׃

8:8:2והעד לי עדים נאמנים את אוריה הכוהן ואת זכריה בן יברכיה׃

8:8:3ואקרב אל הנביא ותהר ותלד בן ויאומר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃

8:8:4כיא בטרם ידע הנער לקראו אביו ואמו ישא את חיל דרמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור׃

8:8:5ויוסף יהוה דבר אלי עוד לאמור׃

8:8:6יען כיא מאס העם ה̣ז̣ה את מי השולח ההולכים לאוט ומשוש את רצין ואת בן [רומ]ל[י]ה׃

8:8:7ולכ̣ן̣ הנ̣ה̣ \אדוני/ ⟦יה̣ו̣ה̣⟧ מעלה עליהם את מי הנהר ה̣ [העצומים והרבים את מ]ל̣ך אשור ואת כול כבודו ועלה [על כול אפיקיו והלך על כול] גדוותיו׃

8:8:8וחלף ביהודה̣ שטפ ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלוא רחב ארצך עמנואל׃

8:8:9רעו עמים וחתו ו\ה/אזינו כול מרחקי הארץ התאזרו וחותו׃

8:8:10עצו עצה ותפר דברו דבר ולוא יקום כיא עמנואל׃

8:8:11כי כה אמר יהוה אלי כחזקת יד יסירנו מלכת בדרך העם הזה לאמור׃

8:8:12לוא תאמרו קשר לכול אשר יואמר העמ הזה קשר ואת מוראו לוא ת̣יראו ולוא תעריצו׃

8:8:13את יהוה צבאות אותו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃

8:8:14ו\י/היא למקדש ולאבן נגפ ולצר מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלים׃

8:8:15וכשלו במ רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃

8:8:16צור תעודה וחתום תורה בלמדי׃

8:8:17וחכיתי ליהוה המסתיר \את/ פניו מבית יעקוב וקויתי לו׃

8:8:18אנה אנוכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאות ולמופת בישראל מעמ יהוה צבאות השוכן בהר ציון׃

8:8:19וכי יואמרו אליכמה דרשו אל הא\ו/בות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים הלוא עמ אל אלוהו ידרוש בעד חיים אל המיתים׃

8:8:20לתורה ולתעודה אמ לוא יואמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃

8:8:21ועבר בה ונקשה ורעב והיה כיא ירעב יתקצפ וקלל במלכו ובאלוהו ופנה למעלה׃

8:8:22ואל הארץ יביט והנה צרה \ו/חשוכה מעיף צוקה ואפלה מנדח׃

8:8:23כ\י/לו מעופפ לאשר מוצק לה כעת הרישון הקל ארץ זבולון והארץ נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגואים׃

9:9:1העמ ההולכים בחושך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

9:9:2הרביתה הגוי לוא הגדלתה השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃

9:9:3כי את עול⟦ו⟧סבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו ו̣החתת כיום מדים׃

9:9:4כי כול סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃

9:9:5כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהי\י/המשורה על שכמו וקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר השלום׃

9:9:6למרבה המש\ו̣/רה ולשלום אין קץ על כסה דויד ועל ממלכתו להכין אותו ולסעדו̣ במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאות̣׃

9:9:7דבר שלח יהוה בי\ע/קוב ונפל בישראל׃

9:9:8וירע̣ו העם כלו אפרים ויושב̣י̣ שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמור׃

9:9:9לבנים נפלו וגזית נבנ̣ה שקמים גדעו וארזים נחליף׃

9:9:10וישגב יה̣[וה] את צרי רציאן עליו ואת אויביו יסכסך׃

9:9:11ארם מקדם ופלש̣[תיים מא]חור ויאכלו̣ את ישראל בכול פה ובכול ז\ו/ות̣ לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה׃

9:9:12והעם לוא שב על \ה/מכהו ואת יהוה צבאות לוא דרשו׃

9:9:13ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמן ביום אחד׃

9:9:14זקן ונשא פנים הוא הר\ו/אש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃

9:9:15ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃

9:9:16על כן על בחוריו לוא יחמ\ו/ל אדוני ואת יתומיו ואת אלמנותיו לוא ירחם כי כולו חנפ ומרע וכול פה דבר נבלה בכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה׃

9:9:17כי בערה כאש רשעה שמיר ושית ת\ו/אכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גיאות עשן׃

9:9:18מעברת יהוה צבאות נתעם הארץ ויהיו העמ כמאכלת אש איש אל אחיו לוא יחמולו׃

9:9:19ויגזר על ימין ורעב ויאכל ועל שמאול ולוא שבעו איש בשר זרועו׃

9:9:20ויאכל מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה ובכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה׃

10:10:1הוי חוקקים חוקקי און ומכתבים עמל כתבו׃

10:10:2להטות מדין דלים ולגזול משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבוזו׃

10:10:3ומה תעשו ליום פקודה ולשאה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזובו כבודכם׃

10:10:4בלתי כרע תחת אסור ותחת הרו̣גים יפלו ובכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה׃

10:10:5הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃