Skip to content

Pesachim · 9a

Text display

Font size: 19px

Go to a reference
Same place in another edition

Anchor: BT.Pesachim.9a.1

Tap a number or a passage to select it.

Mo'ed

מתני׳ אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דא"כ מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף:
גמ׳ טעמ' דלא חזינא דשקל הא חזינא דשקל חיישינן ובעי בדיקה
ואמאי נימא אכלתיה מי לא תנן מדורו' העכו"ם טמאים וכמה ישהה במדור ויהא המדור צריך בדיקה ארבעים יום
ואע"פ שאין לו אשה וכל מקום שחולדה וחזיר יכולין להלוך א"צ בדיקה
א"ר זירא לא קשיא הא בבשר והא בלחם בבשר לא משיירא בלחם משיירא
אמר רבא האי מאי בשלמא התם אימור הוה אימור לא הוה ואם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה אבל הכא דודאי דחזינא דשקל מי יימר דאכלתיה הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי
ואין ספק מוציא מידי ודאי והא תניא חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות ואפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין והא הכא דודאי טבילי הני פירי וספק מעושרין וספק לא מעושרין וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
התם ודאי וודאי הוא דודאי מעשרי כדר' חנינא חוזאה דא"ר חנינא חוזאה חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
ואי בעית אימא ספק וספק הוא דילמא מעיקר' אימור דלא טבילי כר' אושעיא
דא"ר אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון שהטילה נפל לבור

Source and terms: Babylonian Talmud (37 tractates), text of the Vilna edition (Hebrew Wikisource) · CC BY-SA 4.0 · Talmud Bavli, Vilna edition, text from Hebrew Wikisource (he.wikisource.org, תלמוד בבלי), via Sefaria-Export (licence field 'CC-BY-SA'). · terms · source

Bookmarks, notes and the reading position are stored only in this browser.